פרק ג'- צלקת מלכותית ולילה מתוק

פרק ג'

כשהגעתי הביתה כנראה  הפצע היה משהו רציני , כי אמא שלי כמעט צרחה והתקשרה לאמבולנס. כעבור עשר דקות כבר הייתי בחדר מיון , והרופא בודק אותי ואת היד הפצועה שלי ביסודיות. אחרי חצי שעה הוא אמר: "כן , היא צריכה תפרים."

תפרים? מה , השתגעת? אבל הרופא המשיך לדבר בזמן שהוא תופר לי את היד: "אל תדאגי ילדונת , את תשתחררי כבר בשש בערב."

שש בערב , חשבתי לעצמי. יופי. אני כמעט לא אספיק לישון עד שאני אצא מהבית ואלך עם שרון ליער האפל . הרופא אמר דברים אחרונים לפני שהוא מסיים לתפור והולך: "עכשיו את יכולה לנוח ולישון עד שאת משתחררת."

אוקי , אני אזרום עם זה , חשבתי לעצמי.

עצמתי את העיניים , נרגעתי , נרדמתי ,והמשכתי לחלום על שדה הזהב...

כשהתעוררתי , הייתי בבית והשעה הייתה כבר שבע בערב !

צחצחתי שיניים , לבשתי כתונת לילה ועשיתי כאילו נרדמתי עד שמונה וחצי בערב.

בזמן שרצתי שרון התקשרה אלי:

"שלום לילוש."

"שלום שרונוש."

"את רצה עכשיו ליער?"

"כן."

"יופי , גם אני."

"אז מה את חושבת שיחכה לנו?"

"לא יודעת , בטח משהו מעניין."

"טוב , ביי."

"בי."

הגעתי ליער האפל בדיוק בדקה לתשע וגם שרון הייתה שם.

היא נשמעה לחוצה , התנשפה והתנשמה , וגם אני אותו דבר.

השער של שרון היה אסוף בקוקו והייתה לה כותונת כחולה. לרגע שכחנו מכל הלחץ וצרחנו:

"יו , איזה חמוד!"

"את נראית מהממת!"

המשכנו להרעיף מחמאות אחת על השנייה עד שהופיעה פתאום רוח , עם שער ארוך ושמלה כחולה. היא התחילה לדבר :

"שלום , הנסיכה לילך. אני המלכה שרלוט השלישית."

פתחתי פה.

"אל תדברי , הנסיכה . באתי להגיד לך הודעה חשובה."

"א...איזו?"

המשך יבוא...