פרק ה'
"זה... זה... סתם ציור שעשיתי של נסיכה! כן! זה הכל!" אמרתי. למורה היה מבט חשדני , נראה שהיא לא האמינה לי. עברה דקה ארוכה של שתיקה , ובסוף המורה אמרה :"אוקי , לילך..." , ואחר כך חזרה לכתוב בלוח. יש!
אולי דמיינתי, אבל שמעתי אותה ממלמלת על כמה שקשה לתפוס נסיכות.
בבית , שמעתי שחברה של "אמא שלי", דאל, מזמינה אותה למסיבת תה. כמובן שהיא הסכימה , ואמרה לי להתראות.
זה היה טוב בשבילי , כי היה לי עוד זמן לחשוב על תעלומת המורה!!! התחלתי לחשוב.
וחשבתי.
וחשבתי.
בסוף כמעט התפוצץ לי המוח אז הלכתי ליער האפל לחפש את המלכה שרלוט .
כשהגעתי סוף סוף , שרלוט קראה את ספר תולדות נסיכי ונסיכות העולם.
אמרתי :"שלום שרלוט!"
שרלוט צווחה: "בהה! מי זה! מי גילה אותי?!"
"זו רק אני," אמרתי בשקט.
"או , שלום הנסיכה , מה באת לומר?" שרלוט חזרה לדבר בנינוחות, ונופפה לי לשלום.
התחלתי לדבר:
"שמעתי את המורה אומרת , על כמה שקשה לתפוס נסיכות!"
שרלוט לא אמרה כלום ורק דפדפה בספר שלה , בפרק "אויבים".
שרלוט שאלה אותי על ההתנהגות שלה ואיך היא נראית, ואז אמרה:
"או , הנה זה , המורה שלך היא..."
רעש חזק קטע את דיבורה של המלכה.
ענן שחור הופיע , וברגע שהוא הופג, הופיעה דמות עם בגד גוף שחור ושער ארוך, קצת דומה למורה שלי, ואמרה:
"אל תגידי כלום."
היא ירתה עלי קרן בהירה , משונה , וחזקה , ועיניי נעצמו.
המשך יבוא...





