פרק ח'
נפלתי ונפלתי , בבור ממש עמוק שמוביל לאגם. נחתתי בתוך האגם , כשאני מגלה שאני לבושה לא בטוניקה השחורה שלי ובמכנסיים הקצרים , אלא בשמלה צבעונית והשער שלי פזור. ניסיתי ללכת במקום ושמתי לב שאני בתוך מבוך של כל מיני דברים. יותר נכון של אלמנטים. בפינה אחת חיכו לי אבנים חדות עולות ויורדות , בפנה אחרת חיכו לי להבות אש גדולות , ועוד , ועוד. איך נקלעתי בכלל לבלגן הזה? שאלתי את עצמי.
בסוף , החלטתי שאני עוברת את המבוך הזה ולא משנה מה יקרה. גם ככה אולי זה יעזור לי למחוק את הימים האחרונים שהיו לי . וגם ת'בעיות שלי.
צעדתי לכיוון המבוך. לפתע חשבתי משהו. אולי אני אשתמש בראש שלי עוד פעם אחת לפני שאני אולי מתה . זה באמת נשמע רעיון טוב! אז התחלתי לכסח את הדברים שבמבוך- לקחתי את הלהבות וכיסחתי את נחשולי המים הענקיים , לקחתי את האבנים החדות , הפכתי אותן לחול , וזרקתי על האש. (כולם יודעים - לזרוק חול על המדורה זה נהדר כדי לכבות אותה) והמכשול של האדמה? ראיתי בולען אדמה ע נ ק י פשוט!!! הפכתי את האבנים חזרה לאבנים וסתמתי את הבולען.
"וואו , הצלחתי !!!" צעקתי חזק. אבל אולי זאת לא הייתה מחשבה טובה כל כך. כל החדר התמוטט. פתאום נפתחה כניסה סודית כזאת. רצתי לתוכה , ונמנעתי מלהקבר חיה!
החדר של הכניסה הסודית היה יותר מסדרון . בכולו בהק אור לבן . צעקתי:"הלו? הלו? יש מישהו כאן?"
ראיתי דמות לא ברורה של איש. האיש המסתורי אמר לי:"שלום , הנסיכה. אנא תמשיכי מכאן." פתאום קלטתי: האיש הזה היה הצל ! האמת שהוא היה די מנומס , אז אולי כדאי לי לסמוך עליו. המשכתי ללכת , והצל הראה לי 2 דלתות. הוא אמר: "שלום, הנסיכה. לפנייך שתי דלתות. אחת מהן מובילה למקום שבו מארק נמצא , ואחת מהן מובילה לכלוב של שרון ולמפתח. את מחליטה איזו דלת תפתחי."
נלחצתי. חשבתי: "טוב , לפחות בשני הדלתות נמצא משהו טוב..."
ופתחתי דלת. הגעתי ל...
המשך יבוא...
;){kind=link}